קצת פדני והרבה קיארה פראני

חלי בן שחר
Dec 21, 2015
2 min read

הפוסט הזה מוקדש לכל מי שעשתה תיק עבודות אי פעם. הלכה לקורס הכנה לבחינה הפסיכוטכנית, התקבלה או שלא וחתכה לכלכלה.

לא, אני ממש לא מדברת על עצמי לשם שינוי. אני הבנתי עוד לפני תיק העבודות בשיעור הבודד שלקחתי בתפירה שקוקו שאנל אני כבר לא אהיה, מקסימום קיארה פראני ועם השאיפה הזו אני חיה בשלום (צעד בדרך להגשמתה בסוף הפוסט).

שלומית מלכה, לובשת אומנות בחסות ולנטינו קולקציית הקרקס

הלוק להיום מעיל מטופשופי צריך יותר

אומנות היא עניין סוביקטיבי. מה שלאחד נראה קישקוש בלבוש לאחר יראה כמו פיקאסו פוטנציאלי.

זה התשוקה וההתמסרות של היוצר לתהליך של התבוננות ולמידה, ובסופם לברוח מהמקום הברור מאליו ולברוא משהו חדש שלא היה כמותו.

זה ההבנה שללא גב כלכלי או מזל של בודדים שפורצים מעבר לים, החלום למותג שנושא את שמך הוא קלוש.

וגם אז המחירים הגבוהים (שנגזרים מהעלויות הפסיכיות) ירחיקו את ההמונים.

רשת תכשיטי היוקרה פדני נתנו לסטודנטים בקורס של בצלאל במה בחנות הדגל בנמל תל-אביב, ורק זה כשלעצמו מרגש.

לראות את הסטודנטים הנלהבים עומדים גאים על יד העבודות המרשימות שלהן שיוצגו כשבועיים בנמל ולאחר מכן בחנות ברמת אביב.

היצירות הן חלק מהקורסים "תכשיטים לטקס נישואים" ו"עיצוב שעונים" במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל בליווי והנחיה של המעצבת הראשית של פדני וניכרות עליהן תהליך הלמידה, השימוש בטכניקות חדשניות ויצירתיות מתפרצת.