נשים, קסטרו ומי שבינהם (אנחנו)

חלי בן שחר
Nov 12, 2015
3 min read

כשעדי בורג-כפיר הציעה לי להשתתף כאחת הדוגמניות בהפקת אופנה לקסטרו שהיא עושה במגזין נשים הגבתי בגמגום כולשהו ואחריו שתיקה.

התגובה המחנכת מצידה לא איחרה לבוא 'מה הסיפור שלך?' 'אני מגשימה לך חלום' 'למה את כזאת קשה' 'איזה סיבה יש לך לסרב' ועוד משפטים דומים שמי שמכירה את עדי יכולה לדמיין.

עדי שלפני שהייתה סטייליסטית המגזר עוד הספיקה לעשות איתי תואר ראשון בבר אילן, מכירה כנראה את דפוס ההתנהגות שלי שכולל להתייעץ על כל דבר עם כל העולם. אז בשביל להכריע את הכף לטובתה היא החכימה לעשות ולהשביע לי תחיים שדבר ההפקה נשאר ביננו.

וכך מבודדת מהעולם, רק אני מול עדי התחלתי לשטוח את כל הסיבות נגד:

אני: 'אני אומנם מצטלמת כל היום אבל דוגמנית אני לא'

עדי: 'כל הבנות בהפקה לא דוגמניות'

שזה אגב שקר גס שהתגלה בדיעבד כי כרמית מור אחת הפרטנריות להפקה היא דוגמנית מקצועית מדהימה ביופיה.

אני: 'יש לי ילדים להוציא מהגן'

עדי: 'אנחנו נתקתק את זה בסטודיו'

היפוך תמונה מצלמים בנווה צדק ומסיימים אחרי 16:00

אני: 'זה קארמה הזויה שאני אשתתף בהפקה של קסטרו, הייתי אמורה לעבוד שם, בגללם הפכתי לעצמאית'

עדי: 'אוי כבר נמאס לשמוע את הסיפור הזה, הם גם עשו לך את הטובה של החיים'

אני: טוב איפה חותמים

עדי: בכלל לא בטוח, אולי גם לא אצטרך אותך. Don't Call Us We Call You

וכך חלפו להם שלושה חודשים... ובסוף זה קרה. הפקת אופנה למגזין נשים.

הפקה וסטיילינג: עדי בורג-כפיר, צילום: רונן פדידה, איפור: רינת שור

דוגמניות: עדי, חיה דובוב, כרמית מור ואני.

חייבת לציין את חיה שהתמקמה בקלילות בין כל העציצים,

אני לעומת זאת השארתי מזכרות בינות הפרנזים

הקונספט להפקה היה נשים פעילות ברשת בתחום האופנה, שממוקמות באזורים שונים על הספקטרום שנקרא דת, מרכיבות טוטל לוק של קסטרו.

כל הסיפור מגיע על רקע מחאת הדתיות "לקסטרו אין מה להציע לי" אותו התחילה חיה דובוב שגם כן הצטלמה להפקה, תתעדכנו בגוגל ואל תשכחו לראות את שלל הפארודיות הענקיות שרצו ברשת.

כהכנה ליום הצילומים נשלחנו כל אחת בנפרד לבחור לוק אהוב בחנות קסטרו.

בחרתי לוק ממש יפה, מגניב, שכבות, אחת על השניה, עדי התלהבה, קסטרו אישרו.

הגעתי הביתה שמחה וטובת לב רק ש... בעצם אני לא מרוצה (פולניה או לא?)

מכאן יצאתי למסע קיטורים שכלל סמסים לילים לעדי שבעצם אני בכלל לא שלמה עם מה שבחרתי, זה מהמם ממש אבל זה מתוחכם מדי, אני בחורה פשוטה... זה לא מסתדר עם זה שאמרתי בראיון שאני אוהבת בגדים קלילים ושאר טרוניות שאני בהלם שעדי לא העיפה אותי מההפקה בשלב ההוא.

יום הצילומים, עדי מגיעה לפנות בוקר לסטודיו של רונן פדידה, עם כבודה שעושה רושם של אחת ששדדה חנות

מזהה בי שביזות על אף שניסיתי לשחק אותה קול (ללא הצלחה יתרה) וסיכמה איתי שלפני הצילומים נעבור בחנות קסטרו הסמוכה לנווה צדק ואני אוכל לשנות את הבחירות. יש!

מכאן היום עבר תפנית של 180 מעלות! וזה הזמן להודות גם לסטייליסטית הראשית של קסטרו נעה המהממת שקפצה לראות את ההפקה ודאגה לנו לחשבון פתוח בחנות היפה בכיכר השעון ביפו.

זהו חפרתי המון. ועכשיו ניתן לתמונות לדבר בעד עצמן.

תודה עדי אהובה שהגשמת לי חלום שלא ידעתי שהיה לי.