TLV Fashion Week

חלי בן שחר
Oct 23, 2015
2 min read

רציתי לסכם את שבוע האופנה. מהמאבטחים בכניסה (שהסבירו לי פנים גם שהגעתי לדמעות אבל זה בהמשך) ועד למעצבים טרנדים מגמות וכו'.

גם רציתי שיצא לי פוסט מעניין, כזה שתרצו לקרוא. שעונה על השאלות שנשאלתי ואלו שאני מתארת לעצמי שרצו לשאול.

אז אתחיל מהקל לכבד. הפאשניסטיות יכולות לדלג לסוף התאכלסיות יכולות לקרוא עד האמצע.

ורואת החשבון שלי עדיף שתצא מהפוסט מבעוד מועד.

לפני חודשיים ראיתי באינסטגרם של מוטי רייף את התאריכים של שבוע האופנה. ישר סימנתי בלוח שנה על המקרר "חלי מילואים". הנחתי שיש סיכוי שאצטרך להיתדפק על דלתות משרדי היח"צ ולשכנע בזכותי הלגיטימית לקבל כרטיס. האמת שגם יש לי מייל מוכן בו אני שוטחת את טיעוני הזכאות בדואר יוצא בטיוטות.

הייתי עם היד על הדופק והתעניינתי מעת לעת עם חברות מהתעשייה אם נשלחו כבר הזמנות. בסופו של דבר קיבלתי מכל המשרדים הזמנות. כי 'שביעי' זה חתיכת עיתון מצליח או שהצלחתי לצבור איזה מוניטין קליל עם 'איפה קנית' והבלוג.

(עד כאן השאלה שנשאלה הכי הרבה.)

אז שבועיים לפני האירוע. נתקלתי במספר מכשולים בדרך ל"הופעה המושלמת"; בראשם המצב הביטחוני שאם יש משהו שיכול לדכא לי את יצר הקניינות זה זה, מצב כלכלי שאומנם זהה לחודשים קודמים רק שדווקא חודש שעבר בעלי נתקל בפירוט אשראי מזעזע... וחוסר מוטיבציה לשכנע מעצבות שאני אוהבת להשאיל לי פריטים – אני שונאת להתהלך בתחושה של פיל בחנות חרסינה (שזו התחושה של להסתובב יום שלם בבגד שחוזר למכירה).

אז התחלתי לפשפש בארון ולהוציא שמלות ששכחתי שיש לי וכעליית מדרגה התחלתי לפשפש בארונות של חברות פאשניסטיות. וכמובן ששבוע האופנה לא פסח על חשבון הבנק וקינחתי בסיבוב ברזילי.

אז בסופו של דבר היה כרטיס, היה מה ללבוש. לא באתי במטרה לסובב ראשים ואני חושבת שבהחלט הצלחתי להיטמע בקהל בהצלחה רבה בהרבה שחור וקצת לבן ואפור =).

והשאלה האחרונה מה הקטע לעבור לגור באתר בניה ללא מיזוג? זמן שווה כסף וכו וכו.

אבל זה כמו לשאול מה הקטע לוותר על קריירה במה שלמדת לטובת בניית "קריירה" לא מוגדרת.

מי שחיה ונושמת אופנה תעשה הכל בשביל להרגיש כמה ימים סוג של "אנה וינטור".

גם אם זה כרוך בלצאת אחרי כל תצוגה ולעמוד שעה בתור בגלל נהלי אבטחה פסיכים. גם אם זה גורם לך לדמעות עד שהמאבטח יומיים אחרי התקרית עוד מוודא שהיום אכלת משהו לפני שהגעת למבחן מסלול הזה.

אז מה היה לנו השבוע?

גינדי בונים קניון, אין ספק שהדרך אליו חרוטה לי טוב בראש. ואם זו המטרה היא הושגה בהצלחה רבה.

מוטי רייף מפיק אירוע שבסטנדרטים בינלאומיים אולי לא היה עובר אבל בסטנדרט ישראלי זה הכי הווליווד.

שנקר שוב מוכחים שהתלמידים שלהם יודעים לספק את הסחורה בכישרון ויצירתיות.

והמעצבים מתחלקים בצורה די ידועה מראש לאלו שמביאים למסלול אאוטפיטים לבישים שיכנסו לארונם של חובבי האופנה הישראלית בחורף הקרוב ובקיץ הבא, ולמעצבים שמביאים שואו וסיפור לבמה, הם בסטנדרט בינלאומי. והלוואי והבגדים שלהם יילבשו על-ידי סלבס עולמיות כי השוק הישראלי פשוט קטן מכדי להכיל את התעוזה.

לסיכום האירוע מזמינה אתכם לגלריית התמונות שלי, הסברים על גבי התמונות (לעבור עם העכבר על כל תמונה)

תמונות נוספות בקבוצת הפייסבוק 'איפה קנית' ובדף האינסטגרם שלי wheredidyoubuy